13.6.21 ותכף משביעים ממשלה חדשה. כנראה.
אני מסייג כי כולם מסייגים. כולם מסייגים כי כולם מסוייגים. לא מהממשלה החדשה – שאליה אתיייחס בקרוב, אלא מעצם העובדה ששינוי פרסונאלי בעמדת הראיס אכן יתכן במדינת ישראל.
בעת כתיבת שורות אלה אנו נמצאים שלוש שעות בטרם מועד ההשבעה ואתרי החדשות עדיין מלאים בספקולציות הנוגעות לאיך הממשלה בכל זאת לא תקום. קטעים. קטעים אם כן וקטעים אם לא. ונדמה ששכחנו שחילופי השלטון הם למעשה הדבר העומד בבסיס הדמוקרטיה. הדבר המבחין אותה מצורות שלטון אחרות. זה שהג׳וב הזה הוא זמני אמור להכריח את מי שעושה אותו לחשוב עלינו כל הזמן. מצליח או לא מצליח, חושב עלינו או לא חושב עלינו זה דיון אחר, העיקר הוא שדמוקרטיה איננה רק ללכת לקלפי – היא גם האפשרות המעשית והאמיתית להחליף לשלטון. ואנ׳לא יודע מה איתכם, אבל אני אוהב את המנהיגים שלי רעבים. רעבים להוכיח. ניסיון או רעב? ברור שרעב. הניסיון לא ממהר לעשות שינויים ולעניות דעתי אנו נדרשים פה למלא שינויים. אבל אני חורג מהנושא.
ובכל זאת ההנחה הכי סבירה היא שזה אשכרה קורה. שממשלה חדשה תושבע עוד היום. ועל הנייר, זו ממשלה עקומה ומוזרה שתחת מטרייתה גורמים שעוינים זה את זה כבר שנים ויתקשו לתפקד בצוותא ולו לזמן מוגבל. אבל מה אם לא? מה אם הם איכשהו דוקא כן יצליחו? מה אם כל החבר׳ה המקוטבים האלה יצליחו לסחוב 4 או אפילו 8 (ואסור שיהיה יותר!) שנים?
אומר לכם את האמת, אני לא לגמרי בטוח אם המפלגה שהצבעתי עבורה הפעם יושבת בקואליציה או לא. אמיתי. הסיבה היא פשוטה: בארבעת הסבבים האחרונים הצבעתי לשתי מפלגות שונות, אחת מהן מצאה את דרכה לתוך הקואליציה והשנייה נותרה מחוצה לה, ואני לא מצליח להיזכר לאיזו מהן נתתי את קולי במועד 4. אבל בלי קשר למה שהצבעתי בעבר ולמי שאצביע בעתיד, כרגע אני בעד הממשלה. גם כי הם עוד לא פישלו בכלום (זה בטח יתחיל מחר) אבל בעיקר כי הגיעה העת למחשבה רעננה.
בני דורי לא באמת חוו את הציונות כתנועה מהפכנית ונועזת. תנועה שהגתה את הרעיון המהפכני של להפוך את שיבת ציון מסימבוליזם דתי שסוגר את התפילות (״לשנה הבאה בירושלים הבנויה״) ומכוון מזרחה את כיוון תפילתם של היהודים המאמינים, לתנועה לאומית של ממש. אנחנו יותר מכירים את הפאזה השנייה של הציונות, זו ששמה לעצמה למטרה שנצליח לשרוד פה. בפאזה הראשונה הפוליטיקאים הגו, החלוצים עדרו והעולים עלו. בפאזה השנייה התבססנו פה ואף ייצבנו את מעמדנו כגוף שאין לעקור, בעיקר באמצעים צבאיים ובמלחמות כואבות אבל גם בעזרת כמה הסכמי שלום חשובים, ועתה הגענו לפאזה השלישית. אני לא המצאתי את זה אגב, המונח z3 שפירושו ״השלב השלישי בציונות״ כבר נמצא בשימוש בקרב חוגים יהודיים ליבראליים בארהב וטוב שכך. ומה אמור לקרות בפאזת הציונות השלישית? מה שאמור לקרות הוא שנתחיל לפרוח. שנרגיש טוב עם מי שאנחנו ועם מה שאנחנו, שנדע לשחק עם מגוון הקלפים העומדים לרשותנו ובעיקר שנזנח שנאות ישנות לטובת הבנה שכולם פה שייכים וכולם פה שווים, ושלא כמו ב״חוות החיות״, אצלנו אין שווים יותר ושווים פחות. וזו מחשבה ציונית מהפכנית, שרואה את האזרחים וחושבת על עתידם, וזה חזון, וזה אור לגויים, וזו מטרה ראויה.
לא נולדתי בחלל. ברור לי כשמש שהסיכויים להצלחת הממשלה הזו קטנים מהסיכונים לכשלונה. למעשה, מספרם הזעום של החברים בה מבטיח כי כל חבר קואליציה יוכל לפרק את כל המיזם השאפתני הזה בתוך חמש דקות אם רק ירצה בכך. בנוסף – תחשבו על כך מה שתחשבו, אבל לי ברור כי חסרים בממשלה הזו חרדים. ובכל זאת, אין ספק כי בעצם הקמת הממשלה החדשה יש הן השראה והן יצירתיות ויכול להיות, שאנחו צופים בשלב הראשון של הz3. הלוואי.
אבל קודם כל שתושבע הממשלה. עכשיו יש עוד שעתיים ורבע.