ושוב נשבה הרוח על ירושלים
על מאה שערים, קריית יובל ושועפאט
לקחה את כל מה שנקרה בדרכה, כמעט
כי היא לא העיפה מפה ולו שנאה עלובה אחת
שטף הגשם את ירושלים
את בית צפאפא את ארמון הנציב את רמת אשכול
ניתך והספיג ואיים להטביע כמעט את הכל
רק שלשטוף מפה את מה שצריך- את זה הוא פשוט לא יכול
הסתערה פריחה על ירושלים
בבת אחת, כמו משום מקום
התמקמה היכן שעוד אפשר בנחישות מעט מחשידה
ביער כמובן, ובגן הורדים, אבל גם בשולי הכביש ועל שפת המדרכה
ובחצר גן הילדים ובבית העלמין ובשביל המוביל לבית התפילה
ולרגע קט משהו בלבבות נבט, ושב ונבל כבר ברגע הבא
חרך השמש את ירושלים
את תלפיות, הר נוף ובית חנינא
שרף בלהט קדמון בזעם הבוער בו מימים ימימה
הטיל קרניו בלי רחם וצרב ויקד
אך שום רוע ושום רשע ושום כלום לא נכחד
ושוב נשבה הרוח על ירושלים
עקשניות העונות
באות וגוועות ובאות
ועושות כמיטב יכולתן
מנסות שנבין ובחלוף השנים
מקצינות ואנחנו איתן