שלום עליכם חבריי ועליכם השלום
מנצרת עד רוואבי איתכם שאנן
הפעם בערבית ולמה? זו השאלה
כי אני רוצה להגיע אליכם כאילו אין כיבוש
כאילו אין ממשלות בינינו ואנשים רגועים נמצאים
על האדמה הזו שקוראים לה ישראל או פלסטין
אבל מספיק פוליטיקה אינני עיתונאי אחי
אני משהו אחר אחי רק כותב שירים
ואם אין אף אחד על הבמה – אני בא אליכם מיד
ואם חסרה לך אוירה לשמחה – אני בא אליכם מיד
ואם אנשים במועדון (קוראים לי) מבחינתי זה רגיל
מרגיש (לי) טוב מרגיש נינוח כמו שחומוס מרגיש עם פול
חי פה כל חיי
ומתחלק במילותיי
עם כל מי שרוצים לשמוע עד כמה
שבורה הערבית שלי
מימיי לא בכיתי אולי אני לא יודע איך
אולי אם אתחיל לא אחדל כי אני חלש
קצת מפחיד ללמוד דבר חדש
(אז) אני חושב שעדיף כך ויותר מועיל
ברור שיש עצב והרבה ואנחנו לא יודעים מה יהיה
ברור שזמננו קצר ואנחנו שבירים כמו ציפורים
אני עף מהמחשבות הללו למקום נטול גבולות
למקום נטול חיילים למקום עם דמיון…
התקווה עודנה חיה עודה נושמת
התקווה לא מתה גם היא כלואה
ואני חי פה כל חיי
ומתחלק במילותיי
עם כל מי שרוצים לשמוע עד כמה
שבורה הערבית שלי
כל מקום שהלכתי אליו
קצת קרוב קצת מוזר
כל כפר וכל עיר
קצת קרוב קצת מוזר
עם מחברת ועט
קצת קרוב קצת מוזר
בכל פינה בעולם הזה
קרוב קצת מוזר קצת…
חי פה כל חיי
ומתחלק במילותיי
עם כל מי שרוצים לשמוע עד כמה
שבורה הערבית שלי