אולי חבל על המאמץ לנסות ולהבין
למה במבה בניו יורק עולה פחות מבסכנין או כפר רופין
ובכלל איזו פאקין הזייה בלתי שפויה
מתחבאת מאחורי המילים ״יוקר המחיה״

כי למה מה קרה שתל אביב תהיה העיר היקרה בעולם?
האנשים בה הכי עשירים? הבור של התקציב נסתם
טרולי? ולא סיפרו לי? אולי טפשי להזיע
עבור פיתרון שבחיים הוא לא יגיע

אולי פשוט מיותר לנבוח על כל דבר
אבל בעיניי זה עדיף בפער מלאפשר את מעבר
השיירה הארורה
מבלי להשמיע קול זעקה

אם קמה קול צעקה אז לך תדע
כמה כל צעקה משפיעה אם בכלל
על איזו אוזן תיפול לתוך איזה עור תוף תזחל
לאיזה לב תתגנב האם תשיג את המיוחל

או שגם הפעם אין מזל
דבר אחד ברור לזקן ולגוזל
לא נדע עד שלא ננסה
אז אני צועק נון סטופ יהיה מה שיהיה

על הממשלה צועק
על החניה צועק
על המחירים צועק
צועק כדי לא לשתוק צועק כדי לא להיחנק
על האפלייה צועק
על הכיבוש צועק
על השחיתות צועק
צועק כדי למחות צועק כדי לא להימחק
על המשטרה צועק
על הבירוקרטיה צועק
על התקשורת צועק
על הדמוקרטיה צועק
על הימנים על השמאלנים על הערבים על הדתיים על החילונים על הגזענים
צועק צועק צועק צועק

לצעוק זו דרך חיים זו אמנות ופרנסה
צועק את הכביסה והתסיסה והמשיסה
מתוך תפיסה שהשתיקה כמוה כגסיסה
חשבתם שנגמר לי הסוס? תעשו סיבוב פרסה

לא תמיד היינו מין מיני מעצמה
כשגדלתי דמינו לקיבוץ מנופח
ובמעבר מחלוצה פתיינית בסגנון תשח
למלכת רשת ודוגמנית אמלח

ימבה ג׳ובה החליפה ידיים
אבל היא לא הגיעה לאזרחיות
ועם ישראל חי בסרט עדיין
שלשיט הזה קוראים לחיות

אז ברור שלצעוק ברור שלצווח
ברור שלשאוג ברור שלצרוח
על השלום על הביטחון על השויון על כל הדרעק
אדם צועק את שחסר לו לא חסר לו לא צועק