הרכינו ראש

עוד מלחמה מפגרת מיותרת
מדורה בוערת שמדי פעם יוצאת משליטה
עוד מלחמה מחרפנת לא נותנת
לאף צד שקט ובודאי שלא שלוה
משתנה של כלי זין מכל הסוגים
מהכי הכי פרימיטיביים ועד הכי הכי מתקדמים
שיקום אחד שחושב שהפעם משהו יהיה שונה
ואם אף אחד לא קם אז אולי זה קצת משונה
שבכל זאת חוזרים לזה שוב ושוב מבחירה
אלכוהוליסטים של טיפה מרה
חוזרים תוך מלמול ״מה לעשות״ ו״אין ברירה״
ובכל הלבבות מורגשת הדקירה
כי אנחנו כל כך מכירים את השתלשלות העניינים
כי אנחנו כבר יודעים שלא נראה שום ימים אחרים
כי כואב לנו על טפינו ועל טפם של השכנים
כי זו בושה שמתמשכת כבר יותר מדי שנים

אז הרכינו ראש מראש על ילדה שלא תראה עתיד
הרכינו ראש מראש על כלה שחלומה נגדע
הרכינו ראש מראש על פצוע שחייו השתנו לתמיד
שלנו או שלהם? את זה הזמן יידע

ראש הרכינו והפנימו שלא צפוי להשתנות הסרט
כל יום תודה קטנה תגידו שת׳ם לא מעזה שמה רע לתפארת
ועניי עירי קודמים ותושבי עירי קודרים
ופרנסי עירי עוורים ובאדמות עירי קוברים
וכל סבב מחדש קובר את התקווה
שהסבב האחרון הוא הזה שכבר היה
וכל סבב מחדש ממחיש את העובדה
שלא רוצים ולכן זו אגדה

בליל

בליל של מיתולוגיות וכולן
מציפות אותי ולוקחות אותי כמובן
אוסף פרנויות מגוון
שוב מתיש אותי ומלחיץ אותי כל הזמן

והלחץ זה הלחץ – נותן אותותיו
כמו פסנתר לא מכוון שנותן אותו תו
לא מאפשר למנגינה להתפתח
את כל תשומת הלב הוא לעברו מותח

מתוח קבוע
מדוע מדוע

בליל של טרגדיות ואובדן
שמציפים אותי ולוקחים אותי כמובן
אוסף של פרטנציות בתורן
מחרטטות אותי מרעילות אותי כל הזמן

והרעל זה הרעל בוריד תמיד
מתיישב על הפצע שלא מגליד
לא מאפשר למנגינה להתפתח
את כל תשומת הלב הוא לעברו מותח

מתוח קבוע
מדוע מדוע

וואלכ רוצה להיות קול
מתוק ורך כמו מג׳הול
לא בהול לא נעול
החיים הם כולה טיול
כל אחד נותר חבול
אנלא דביל לא הכל בול
כל אחד יורד לשול
וזמננו פה שאול
אז אנלא בא בביטול
ואנלא בא בפיתול
בא ישר עלא טול
או מקסימום טיפה סטול

אל בליל של מיתולוגיות ואובדן
שמציפים אותי ולוקחים אותי כמובן